• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ינואר 2018

        ענת עמית אהרון, חיים נחמה, שמואל רשפון, אורנה בראון-אפל
        עמ' 16-20

        רקע: בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ההורים המחסנים את ילדיהם בחיסוני הילדות שלא על פי המומלץ. קיים מידע על שיעורי ביצוע החיסונים בישראל, אך אין מידע על הסיבות לאי השלמת חיסוני השגרה.

        מטרות המחקר: לאמוד את היקף אי השלמת חיסוני השגרה בגיל הילדות והסיבות לכך, בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.

        שיטות: מחקר חתך מקרה-בקרה בקרב ילדי שנתון 2009. נבדקו רשומות רפואיות של ילדים המטופלים בתחנות טיפת חלב במחוז חיפה ובעיר תל אביב יפו. נבדקה קבלת שלושה חיסוני ליבה: מנה שלישית של חיסון נגד דלקת כבד B, מנה רביעית של חיסון נגד קרמת-צפדת-שעלת ומנה ראשונה של חיסון נגד אדמת-חצבת-חזרת. הילדים סווגו לקבוצת ילדים שהשלימו קבלת החיסונים לגילם ולקבוצה שלא השלימה לפחות אחד מהחיסונים. הוגדרו שש סיבות לאי קבלת החיסונים: סיבה רפואית, החלטת הורים (סירוב לחיסון); בקשה לתוכנית חיסונים חלופית; התנהלות הורים (כגון: אי הגעה לזימונים חוזרים); התנהלות ארגונית; ואחר. ההבדלים בין הקבוצות נבדקו בניתוח חד משתנים ובתסוגה (רגרסיה) לוגיסטית רבת משתנים.

        תוצאות: 7.4% מכלל הילדים המטופלים בתחנות טיפת חל, לא השלימו חיסון אחד או יותר משגרת החיסונים. הסיבה המרכזית לאי השלמת חיסונים בקרב יהודים היא החלטת הורים (44.3%), ואילו בקרב הערבים הייתה הסיבה התנהלות הורים (40.8%). 10.6% מכלל הילדים שלא השלימו את החיסונים לא חוסנו מסיבות ארגוניות. הסיכון לאי השלמת חיסונים גבוה בקרב ילדים לאימהות יהודיות, מגורים בנפת חדרה, בעלות השכלה אקדמית ומבוגרות יותר.

        מסקנות: קיימת שונות בסיבות לאי קבלת חיסוני הילדות, בין מגזרים ואזורים שונים. כדי לשמור על חסינות העדר בישראל, יש לתפור תוכניות התערבות לכל קבוצת אוכלוסייה בהתאם למאפייניה וצרכיה. חשוב לאפיין את הסיבה הארגונית המשפיעה על אי קבלת חיסונים ולצמצמה ככל האפשר.

        ינואר 2017

        סוניה חביב, שמואל רשפון, איתמר גרוטו וארנון אפק
        עמ' 4-7

        סוניה חביב1, שמואל רשפון1,2, איתמר גרוטו3,4, ארנון אפק3,5

        1לשכת הבריאות המחוזית, חיפה, 2בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, 3משרד הבריאות, ירושלים, 4הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, 5אוניברסיטת תל אביב

        שפעת היא מחלה עונתית המופיעה בחודשי החורף. זוהי מחלה משמעותית לבריאות הצבור עקב שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, הכרוכים גם בנזק כלכלי גבוה. החיסון נגד שפעת נחשב לאמצעי היעיל ביותר למניעת התחלואה ולהקלתה. בישראל כמו בארה"ב הוא מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל שישה חודשים ומעלה, במיוחד לקבוצות עם סיכון מוגבר לפתח סיבוכים קשים. השפעות הלוואי השכיחות הן תופעות מקומיות ומערכתיות קלות. לא נמצאו עדויות לקשר סיבתי בין קבלת החיסון נגד שפעת ובין היארעות תסמונות נירולוגיות.

        למעלה מ-40 מדינות בעולם ממליצות כיום על חיסון עובדי הבריאות נגד שפעת עקב הימצאותם בסיכון גבוה להידבק ולהדביק בשפעת חולים ובני משפחה. עם זאת, שיעורי קבלת החיסון נגד שפעת בקרב עובדי הבריאות בישראל כמו במדינות מפותחות אחרות, נמוכים. הסיבות כוללות מודעות נמוכה בקרב העובדים לחומרת המחלה, לבטיחות החיסון וליעילותו, מודעות נמוכה למידת הסיכון שלהם להידבק ולהדביק אחרים, ומידת אמון נמוכה ברשויות הבריאות.

        קיימות הוכחות מדעיות רבות שהחיסון נגד שפעת מהווה האמצעי היעיל ביותר למניעת המחלה בקרב מקבליו, אך מוגבלות הראיות הישירות במחקרים באיכות גבוהה על יעילות חיסון עובדי בריאות כדי להגן על מטופליהם. עם זאת, אין זה מציאותי שכל מדיניות בריאות תהיה מבוססת על ניסויים קליניים שנותנים מענה ישיר לסוגיה הנדונה. במקרה החיסון נגד שפעת לעובדים, שילוב המידע הקיים יחד עם ההיגיון הביולוגי הברור מביא למסקנה, שחיסון עובדי בריאות כדי להגן על המטופלים מהווה מדיניות מבוססת מידע, וכי זוהי מדיניות WHO, CDC ורוב המדינות המפותחות. משרד הבריאות ימשיך לפעול לקידום תוכניות להגדלת שיעור ההיענות לחיסון בקרב העובדים ולהחשיב קבלת החיסון נגד שפעת כחובה מוסרית של עובדי הבריאות.

        נובמבר 2009

        עמאד קסיס, יצחק סרוגו, סוזאן סרור, יוסף הורוביץ, טל אלמגור, דנה וולף, ציפי קרא-עוז, יורם כנס, שמואל רשפון ודן מירון
        עמ'

        עמאד קסיס1,10, יצחק סרוגו2,10, סוזאן סרור1, יוסף הורוביץ3,10, טל אלמגור3, דנה וולף5,4, ציפי קרא-עוז6, יורם כנס7, שמואל רשפון9,8, דן מירון3,10

        1היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית חולים לילדים מאייר, חיפה, 2המחלקה לרפואת ילדים, בית חולים בני ציון, חיפה, 3המחלקה לרפואת ילדים א', מרכז רפואי העמק, עפולה, 4המעבדה לווירולוגיה  קלינית, בית חולים  הדסה עין כרם ירושלים, 5הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים, 6המעבדה לווירולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה,7המעבדה למיקרוביולוגיה, מרכז רפואי העמק, עפולה, 8לשכת הבריאות המחוזית חיפה, 9בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 10הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

        רקע: ברונכיוליטיס חדה (ב"ח) היא מחלה שכיחה ואחד מהגורמים החשובים לאשפוז ילדים עד גיל שנתיים, בעיקר בחודשי החורף.

        מטרות: לאמוד את עומס התחלואה והתוצאים של ב"ח בצפון ישראל.  

        שיטות: מחקר פרוספקטיבי שנערך בין 1.12.05 – 31.3.06. נכללו ילדים בני פחות משנתיים שאושפזו עקב ב"ח בשלושה בתי חולים בצפון ישראל. נאספו פרטים אפידמיולוגיים וקליניים מכל ילד, משך האשפוז, המחוללים והטיפולים שניתנו. נעשה חישוב ארצי בהסתמך על נתוני האשפוז הכלליים של משרד הבריאות משנת 2005.

        תוצאות: נכללו בסקר 465 (93%) מתוך 500 הילדים שאושפזו עקב  ב"ח והיוו 18% מכלל הילדים שאושפזו בתקופת המחקר. מחולל כלשהו נמצא ב-419 (91%) חולים, ומחולל יחיד זוהה ב-243 (52%). שניים עד ארבעה מחוללים זוהו ב- 176 (39%) ילדים. המחוללים השכיחים שזוהו היו
        RSV  ו-Rhinovirus, ב-346 (75%) וב-129 (28%) ילדים, מהם, ב-192 (41%) וב-37 (8%), בהתאמה, היו אלה מחוללים יחידים. מידע מלא התקבל מ-390 (82%) ילדים, מהם  78% היו צעירים מגיל חצי שנה. משך האשפוז הממוצע היה 4.4± 4 ימים, 15 ילדים אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ וילד אחד  נפטר. ל-94% מהילדים בוצע צילום בית החזה. מרבית הילדים טופלו בעירוי נוזלים, בתוספת חמצן, בפיזיותרפיה נשימתית, במרחיבי סימפונות, בתכשירי סטרואידים ובאנטיביוטיקה. בחישוב ארצי – בהנחה שמדיניות האשפוז דומה – אושפזו בארבעת חודשי המחקר בישראל כ-4,100 ילדים עקב ב"ח, המהווים כ-4% מכלל הילדים המאושפזים בשנה בישראל וגרמו  לכ-16,400 ימי אשפוז.  

        מסקנות: ב"ח יוצרת מעמס ניכר ובתקופה קצרה במחלקות הילדים בעיקר של תינוקות הצעירים מגיל חצי שנה. פיתוח חיסון יעיל כנגד
        RSV יביא להפחתה משמעותית בעומס התחלואה.

         

        יוני 2009

        דוידוביץ, חגי לוין ושמואל רשפון
        עמ'

        נדב דוידוביץ1, חגי לוין1,2, שמואל רשפון3,4

        1המחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון, 2עוף בריאות הצבא, חיל הרפואה, צה"ל, 3לשכת הבריאות המחוזית, מחוז חיפה, 4בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

        בתאריך ה-15 במאי 2008 התקיים כנס בנושא "חשיבה מחודשת על משפט ואתיקה של בריאות הציבור". בריאות הציבור היא דיסציפלינה בעלת גישה של אוכלוסייה, המתמקדת במניעת תחלואה ובקידום בריאות, ועיקר פעילותה בקרב בריאים. לעומת זאת, הרפואה הקלינית נוקטת בגישה פרטנית, ועיקר פעילותה בקרב חולים. מספר אירועים בולטים בעולם, כדוגמת התפרצות מחלת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS), התפרצות מחלת ה-SARS, אסונות טבע, השפעת ההתחממות הגלובלית על בריאות הציבור, התפרצות שפעת העופות וההיערכות לפנדמיה של שפעת – כל אלה העלו לפני השטח שאלות אתיות ומשפטיות מורכבות. במקביל, ובהשפעת שינויים אלו, חלה רפורמה במשפט של בריאות הציבור במקומות שונים בעולם. ייחודיות תחום בריאות הציבור והשינויים שקרו בתחום בעשורים האחרונים, מחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות האתיים והמשפטיים של בריאות הציבור, כתחום העומד בפני עצמו, אשר משלים את האתיקה והמשפט של הרפואה הקלינית.

        ספטמבר 2008

        חיים רוטברט ושמואל רשפון
        עמ'

        חיים רוטברט1, שמואל רשפון2, 3

        1לשכת הבריאות המחוזית, מחוז הצפון, 2לשכת הבריאות המחוזית, מחוז חיפה, 3בית-הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

        מחלת אבעבועות הרוח (אב"ר)1, הנגרמת על-ידי נגיף הוואריצלה-זוסטר (נו"ז)2, היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד. לרוב זוהי מחלת ילדים קלה יחסית שמישכה מוגבל, לעיתים קשה יותר וגורמת לסיבוכים משמעותיים, ולעיתים נדירות היא גורמת לתמותה. בקרב קבוצות הסיכון המוגבר (ילודים, נשים הרות וחולים עם מצבי דיכוי חיסוני), התבטאות אב"ר היא מחלה קשה יותר עם שיעור היארעות סיבוכים גבוה יותר. המחלה קשה יותר במתבגרים ובמבוגרים מאשר בילדים. לאחר הזיהום הראשוני, הנגיף נשאר רדום בגנגליונים של שורשי העצבים התחושתיים, ועלול להתעורר כשקיימת ירידה בחסינות התאים ולגרום לשלבקת חוגרת – בעיקר בקשישים וחולים עם מצבי כשל חיסוני. הכללת החיסון נגד אב"ר בתוכניות חיסוני השיגרה של הילדות נעשתה בשנות התשעים רק ב-7 מדינות. בשנים האחרונות מאומצת מדיניות זו על-ידי מדינות נוספות בעולם.

        כבר לפני מספר שנים המליץ משרד הבריאות על הכללת החיסון בתוכנית השיגרה. אולם עד היום, מסיבות תקציביות, לא הוכלל החיסון בתוכנית חיסוני השיגרה של גיל הילדות בישראל. הדבר בחודש ספטמבר השנה תיושם המלצה זו, יחד עם תוספת חיסון חמישי נגד שעלת בכיתה ח'. בנוסף, במהלך ארבע השנים הבאות, אמורים להיכלל בתוכנית חיסוני השיגרה לגיל הילדות החיסונים החדשים, שמדינות המערב נמצאות כבר בתהליך הכללתם בתוכנית חיסוני השיגרה: חיסון נגד שעלת בכתה ח', החיסון המצומד נגד פנימוקוקים, החיסון נגד נגיף רוטה והחיסון נגד נגיף הפפילומה.

        יוני 2007

        אליעוז חפר, ליזה רובין, אירנה וולוביק, שמואל רשפון
        עמ'

        אליעוז חפר, ליזה רובין, אירנה וולוביק, שמואל רשפון

        משרד הבריאות – לישכת הבריאות המחוזית חיפה, החוג למינהל מערכות בריאות, מכללת עמק יזרעאל, אוניברסיטתClark, המכללה לישראל, בית-הספר לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה.

        במאמר הנוכחי מדווח על מגמות התחלואה במחלות המועברות ביחסי-מין במחוז חיפה בשנים 2001-2004 לפי נפה, מין, גיל ולאום.

        לשם כך עובדו נתונים מתוך דיווחים פרטניים הנדרשים על-פי החוק למשרד הבריאות אודות חולים במחלות זיבה, כלמידיה, עגבת, נשאי HIV וחולי איידס, מרופאי הקהילה וממעבדות בתי-החולים וקופות-החולים במחוז חיפה. נתוני המכנה לחישוב השיעורים הסגוליים הם נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. השוואות רב-שנתיות התבססו על דוחות אפידמיולוגיים קודמים של לישכת הבריאות המחוזית.

        בשנת 2004 דווח על 74 חולים במחלת מין מכלמידיה טרכומטיס במחוז חיפה (שיעור של 8.8 למאה אלף), 71 מהם מנפת חיפה : קרי 13.4 למאה אלף בנפה זו. בנפת חדרה דווח רק על 3 חולים (1.0 למאה אלף). חמישים-ושבעה חולי זיבה (6.8 למאה אלף) דווחו ללשכת הבריאות המחוזית, מתוכם 42 בנפת חיפה (7.9 למאה אלף) ו- 15 בנפת חדרה (4.8 למאה אלף). בשנה זו  דווח  רק  על 6 חולי עגבת ראשונית ושניונית (שיעור היארעות של 0.7 למאה אלף תושבים):  3 מנפת חיפה ו- 3 מנפת חדרה. בשנת 2004 דווח על 30  נשאי HIV חדשים ועל 2 חולי איידס חדשים (שיעור של 3.8 למאה אלף): 23 מנפת חיפה (שיעור של 4.3 למאה אלף) ו- 7 מנפת חדרה (שיעור 2.2 למאה אלף).  מרבית החולים במחלות המין הם גברים יהודים  (פי 2-3 יותר מאשר נשים ופי 2-3 יותר מאשר ערבים), ושיעורי התחלואה הגבוהים ביותר היו בקרב בני 25-44 שנה. בכל המחלות, למעט כלמידיה, הייתה נטייה לירידה בשיעורי התחלואה בארבע השנים 2001 -2004.

        לסיכום, המדדים המשקפים ביותר את ההתנהגות המינית כיום הם שיעורי זיבה ועגבת ראשונית. במדדים אלה חלה ירידה בשנים 2001-2004. גם בשיעור נשאי HIV החדשים המדווחים במחוז חלה ירידה. בעוד שבעבר הייתה זיבה מחלת המין השכיחה ביותר במחוז, הרי שהחל משנת 2004 זיהום בכלמידיה הוא מחלת המין השכיחה ביותר. ייתכן שהירידה נגרמה עקב צימצום שירותי המין בתשלום. העלייה בשיעורי הכלמידיה מיוחסת בעיקר לשיפור שיטות האיבחון של מחלה זו.

         

         

         

        יוני 2005

        סוניה חביב, שמואל רשפון וליזה רובין
        עמ'

        סוניה חביב¹, שמואל רשפון²,³, ליזה רובין²,

         

        1לישכת הבריאות נפת כנרת, טבריה, 2לישכת הבריאות המחוזית, חיפה, 3אוניברסיטת חיפה

         

        המטרה במחקרנו הייתה לבדוק את הקשר בין השכלת האם והלאום לבין שיעור מתן החיסונים, משקל לידה, אנמיה ומצב תזונתי בקרב תינוקות ילידי 1995 ופעוטות ילידי 1994, בנפת חיפה.

         

        לשם כך, איסוף הנתונים אודות המדדים השונים נעשה בתחנות לבריאות המשפחה בנפת חיפה. סיווג האוכלוסייה לפי השכלת האם התבסס על חישוב ממוצע שנות ההשכלה של כל האימהות של הילודים המטופלים בתחנה.

         

        מהתוצאות עלה, כי מעל מחצית מהערבים סווגו כבעלי רמת השכלת אם נמוכה, בעוד שרק 3% מהיהודים סווגו כך; לא נמצא קשר משמעותי בין שיעור כיסוי החיסונים לבין רמת השכלת אם או לאום; שיעור התינוקות שנולדו במשקל נמוך (קטן מ- 2,500 גרם) היה גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים; לא נמצא קשר מובהק בין רמת השכלת אם לבין משקל לידה; שיעור הילודים עם רמת המוגלובין נמוכה מ-11 ג' גבוה יותר בקרב ערבים (18%) מאשר בקרב היהודים (10.5%); לא נמצא קשר משמעותי בין רמת השכלת אם לבין שיעור הימצאות אנמיה.

         

        לסיכום, בסקר זה נמצא קשר בין מדדי בריאות שונים, כמו משקל לידה, רמת המוגלובין וקודי תזונה לבין לאום, אך לא בינם לבין רמת ההשכלה של האם. כמו-כן נמצא, כי האוכלוסייה הערבית נמצאת בסיכון מוגבר לאנמיה. מכאן, שיש להשקיע בתוכניות לקידום וחינוך לבריאות בקרב אוכלוסייה זו במיוחד, לשיפור רמות ההמוגלובין.  

        אפריל 2005

        משה גורדון, שמואל רשפון ומאיר גורסקי
        עמ'

        משה גורדון1,2, שמואל רשפון2,3, מאיר גורסקי1,

         

        1הפקולטה לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב, 2משרד הבריאות ,לישכת הבריאות המחוזית חיפה, 3הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית-הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

         

        כארבעה אחוזים (4%) מכלל סוגי הסרטן מאובחנים בחלל-הפה ובלוע, וכ-95% מסוגי סרטן אלו הם מסוג סרטן תאי קשקש (Squamous Cell CarcinomaSCC). שיעור הנפטרים מסרטן חלל-הפה מגיע ל-50%. לאיבחון המוקדם של המחלה נודעת חשיבות גדולה בשיפור סיכויי ההישרדות של החולה. באיבחון של נגע ממאיר בחלל-הפה ובטיפול בו עוסקים רופאים מומחים ברפואת עור, אף-אוזן-גרון, וכן מומחים ברפואת המשפחה, אך גם מומחים ברפואת הפה ובכירורגיה של הפה והלסתות. מדווח במאמר זה על מטופל שהופנה לרופאת עור עקב נגע בצד הלשון שלא נעלם במשך כחודשיים לפני פנייתו.  על-סמך תוצאות של בדיקה קלינית איבחנה הרופאה אפטה ורשמה טיפול בהתאם. לאחר שטיפול זה, שניתן כחודשיים וחצי, לא הועיל, ולאחר בדיקה קלינית נוספת, קבעה הרופאה אבחנה של קנדידה ורשמה טיפול תרופתי מתאים למשך 3 שבועות. המטופל הוזמן לביקורת לאחר השלמת הטיפול. לאחר שלא חל שיפור במצבו למרות הטיפול, פנה החולה לקבל חוות-דעת נוספת. הוא הופנה למומחה בכירורגיה של הפה והלסת. הותקנה ביופסיה ואובחן כי החולה לוקה בסרטן תאי קשקש (להלן סת"ק)1. הטיפול כלל כריתת שליש מהלשון, קישריות –לימפה ובלוטת הרוק בתת-לסת הימנית. 

         

        במחקר שנבדקו בו תיקי מטופלים בישראל עלה, כי רופאי שיניים היטיבו לאבחן סרטן הפה בשלביו המוקדמים בהשוואה למומחים בתחומי הרפואה הכללית. להערכת המחברים, מומלץ להפנות מטופלים עם נגעים בחלל-הפה, ברפואת הפה או בכירורגיה של הפה והלסתות, ובכך להביא להגדלת סיכויי האיבחון המוקדם של סרטן הפה.

        מרץ 2005

        אליעוז חפר, שמואל רשפון, סיגל ורמן וליזה רובין
        עמ'

        אליעוז חפר1,2, שמואל רשפון1,3, סיגל ורמן1, ליזה רובין1,2

         

        1משרד הבריאות, לשכת הבריאות המחוזית חיפה, 2החוג למנהל מערכות בריאות, מכללת עמק יזרעאל, 3בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה,

         

        רקע: שיעור ההיארעות של זיהומי מעיים הנגרמים מנגיף נורו ( ,Norovirusשמו הקודם: (Norwalk Like Virus - NLV אינו ידוע, מכיוון שבדיקות לשם איבחון הרגישות לזיהויו זמינות פחות מבדיקות לאיבחון המחוללים האחרים של זיהומי מעיים. הוא מזוהה ב-10% לערך מההתפרצויות של דלקות מעיים חדות, אולם מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מייחסים לו כ-50% מהתפרצויות אלו.

         

        מטרות: לתאר שלוש התפרצויות של תחלואה אנטרית הקשורה בנגיפי נורו בשלושה בתי חולים לחולים במחלות כרוניות בחיפה, במגמה להעלות את המודעות לקיומו כמחולל שכיח ולהכלילו באבחנה המבדלת של חקירת התפרצויות אלה.

         

        שיטות: חקירה אפידמיולוגית של ההתפרצויות, ביקורת תברואה, בדיקת רשומות רפואיות, ראיון אנשי צוות, ובדיקת דגימות של צואה וקיא לשם איבחון נגיפי נורו, בעזרת אלקטרון מיקרוסקופיה ובשיטת RT-PCR.

         

        תוצאות: נגיף נורו זוהה ובודד בשתי התפרצויות בבתי חולים סיעודיים בחיפה. שיעורי ההידבקות (Attack rates) היו גבוהים: .41%-20% התפרצות שלישית שאירעה בסמיכות זמנים לשתים הראשונות נגרמה כנראה על-ידי אותו נגיף. אנו סבורים כך לאור מאפייניה האפידמיולוגיים והקליניים ובשל סמיכות הזמנים שלה לשתי ההתפרצויות האחרות.

         

        מסקנות: על הרופא המטפל במוסד ובקהילה לכלול באבחנה המבדלת את נגיף נורו כמחולל שכיח במיוחד בהתפרצויות של דלקות מעיים אשר לא זוהה בהן החיידק הגורם. במיקרים אלו יש לבקש מבעוד מועד לאשש או להפריך את הימצאותו כמו מחוללים נגיפיים נוספים. יש צורך באמצעי היגיינה ובידוד מתאימים עקב שיעורי ההדבקה הגבוהים שלו.

        ינואר 2005

        אליעוז חפר, שמואל רשפון ואירנה וולוביק
        עמ'

        אליעוז חפר2,4, שמואל רשפון2,3, אירנה וולוביק1

         

        1משרד הבריאות, לשכת הבריאות הנפתית חדרה, 2משרד הבריאות, לשכת הבריאות המחוזית חיפה, 3בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה, 4החוג למינהל מערכות בריאות, מכללת עמק יזרעאל

         

        מטרות: במאמר זה מתוארת התפרצות של זיהום ממזון שנגרם מסלמונלה בבית- ספר באור עקיבא שבנפת חדרה, וניתוח לקחיה.

        שיטות: חקירה אפידמיולוגית של ההתפרצות, סקירת מיקרה, בקרה רטרוספקטיבית.

        תוצאות: מקרב 89 איש שהשתתפו במסיבה לכבוד קבלת ספר תורה בכיתות א', חלו 43 בדלקת מעיים. בחקירה האפידמיולוגית זוהתה כמקור ההדבקה עוגה שנרכשה ממקור פרטי אשר לא נשמרה בתנאי קירור ואיחסון ראויים.

        הסיכון הצולב לחלות עקב אכילת העוגה היה גבוה ומובהק ((OR=43.00 95%-CI=7.82-313.66. בתרביות צואה של שני חולים צמח חיידק סלמונלה מקבוצה D ((Salmonella enterica.

        מסקנות: כדי למנוע התפרצויות של מחלות העוברות בדרך פקאלית אוראלית חשוב להקפיד על רכישת מזון ממקור מוכר הפועל ברישיון, ועל איחסונו בתנאים נאותים עד להגשתו.

        ספטמבר 2004

        אליעוז חפר, שמואל רשפון ואירנה וולוביק
        עמ'

        אליעוז חפר(1,2), שמואל רשפון(1,3), אירנה וולוביק(4) 


        (1)משרד הבריאות, לישכת הבריאות המחוזית חיפה, (2)החוג למינהל מערכות בריאות, מיכללת עמק יזרעאל, (3)בית-הספר לבריאות הציבור, הפקולטה ללימודי בריאות ורווחה, אוניברסיטת חיפה, (4)משרד הבריאות, לישכת הבריאות הנפתית, חדרה

         

        שערנת (טריכינוזיס - Trichinosis), הקרויה גם Trichinelliasis או Trichiniasis, אינה שכיחה בישראל, והתחלואה בה עד כה הייתה לרןב אקראית. החולים הם בעיקר תושבים זרים שנדבקו מחוץ לתחומי המדינה או עובדים מחו"ל שאכלו בשר נא. בחודשים פברואר-מרס 2002 אירעה התפרצות תחלואה בשערנת בקרב מהגרי עבודה מתאילנד במושב שדה יצחק. שלושים מתוך 120 עובדים במושב לקו במחלה. ככל הידוע, זוהי ההתפרצות הגדולה מסוגה ובהיקפה בישראל.

         

        המטרות בסקירה זו הן לעורר את מודעותם של הרופאים בבתי-החולים ובמירפאות לאפשרות זו לנוכח מספרם הגדול של מהגרי העבודה במדינה שנאמד בכ-238 אלף, במאמר הנוכחי מדווח על אירוע של התפרצות תחלואה בשערנת, ונסקרים מאפייני התחלואה ודרכי ההעברה של המחולל והטיפול.


        מקרב 30 החולים שטופלו בבית-החולים, 23 (76%) סבלו מכאבי שרירים ומחולשה. בבדיקות המעבדה: ב-22 מהם (73.3%) נמצאה אאוזינופיליה. רמת ה-CPK הממוצעת ב-27 מהחולים (90%) הייתה .1,312 בבדיקות נוגדנים לשערונית (טריכינלה) נמצאו נוגדנים בכל 12 החולים שהסכימו לעבור בדיקות אלו.

         

        לסיכום, בשל שינויים דמוגרפיים בישראל בשנים האחרונות, יש לכלול אפשרות לשערנת בכל אבחנה מבדלת בחולה המציג תסמינים, סימנים ואנאמנזה מתאימים. חלה חובה חוקית על הרופא המטפל לדווח ללשכת הבריאות על התפרצות של מחלה זו. יש להסביר לאוכלוסיות בסיכון על מאפייני התחלואה, דרכי העברה ומניעתה.

        אוגוסט 2002

        סאהר סרור, שמואל רשפון, ליזה רובין וסיגל ורמן
        עמ'

        סאהר סרור, שמואל רשפון, ליזה רובין וסיגל ורמן

         

        מובאת בזה פרשת התפרצות של מחלת מעיים בנפת חיפה, בעקבות זיהום בחיידק קמפילובקטר ג'גוני (ק"ג) בקרב תלמידי בית-ספר לאחר שביקרו ברפת. מובאים במאמר זה המלצות וצעדים שיש לנקוט כדי למנוע התפרצויות דומות בעתיד.

        ספטמבר 2001

        רים ביאדסה-עתאמנה, שמואל רשפון, אירנה וולוביק ורונית סגל
        עמ'

        רים ביאדסה-עתאמנה (1), שמואל רשפון (1), אירנה וולוביק (2), רונית סגל (2)

         

        (1) לשכת הבריאות המחוזית, חיפה, (2) לשכת הבריאות הנפתית, חדרה

         

        מובאת בזאת פרשת 5 תושבי מחוז חיפה שחלו במלריה בשנת 1999, לאחר חזרתם לישראל מביקור באפריקה. אף אחד מהם לא נטל טיפול מונע.

        מלריה ממשיכה להיות סכנה משמעותית בקרב הנוסעים למדינות אנדמיות. ההקפדה על נטילת הטיפול המונע וההגנה מפני עקיצות יתושים. הן הדרכים היעילות ביותר למניעת המחלה.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303